פתח דבר
הרעיון במאמר זה, אשר אמור להפוך להצעת חוק, הוא לגרום לכך, שכאשר פורץ סכסוך ומתנהל הליך אזרחי בעניין נכס נדל"ן, ניתן יהיה לאחד את כל הדיונים תחת קורת גג אחת. זאת על מנת לאפשר יעילות, התמקצעות ופתרון בעיות, על פני התרוצצות הצדדים ובאי כוחם בערכאות שונות ללא פיתרון ובמבוי סתום- כפי המצב דהיום.
הצעתי הינה, כי בית המשפט האזרחי, ביוזמתו או ביוזמת הצדדים, יאחד את כל התיקים נשואי אותו הנכס, לרבות ההליך הפלילי בבית המשפט לעניינים מקומיים, ויהיו לו מלוא הסמכויות לדון ולהכריע בכל המחלוקות וזאת בהכרזה על עצמו כעל "בית משפט לענייני מקרקעין".
מבוא
הימים הם ימי רפורמה בתחום הנדל"ן- רפורמה במינהל מקרקעי ישראל, רפורמה במוסדות התכנון, ורפורמה מקיפה בחוק התכנון והבניה. הכל מתוך הכרה, כי תחום המקרקעין הינו מנוע צמיחה מרכזי במשק. קרי, מצד אחד, מכשיר חשוב ביצירת משק חופשי ותחרותי ומצד שני, כלי אפשרי לצמצום פערים חברתיים.
במסגרת אווירת הרפורמה נשכח נושא אחד חשוב והוא ביזור הדיונים בנכס נדל"ן אחד על פני ערכאות המשפטיות שונות הדנות מדי שנה באלפי נכסים ברחבי הארץ. כך קורה לא אחת, כי סכסוך בנכס נדל"ני אחד נמשך על פני שנים ארוכות ונידון במספר ערכאות שונות על ידי שופטים שונים ללא פתרון.
דוגמא
ראובן ושמעון הינם בעלים המשותף של נכס. פורץ ביניהם סכסוך הנסוב, בין היתר, סביב חריגות בניה ופלישה שביצע שמעון. כנגד שמעון הוגש כתב אישום וניתן צו הריסה דחוי. בין הצדדים קיימת תביעת פירוק שיתוף בבית משפט השלום ותביעה כספית בבית משפט מחוזי. כמו כן, במסגרת ניסיונות הכשרת החריגות בנכס – הוגשה עתירה מנהלית כנגד הועדה המקומית או המחוזית לבית המשפט לעניינים מנהליים.
ללא איחוד התיקים – כולל התיק הפלילי – לא יהא מוצא לסכסוך והוא ימשך על פני שנים ארוכות בפני מספר שופטים בערכאות השונות ובערכאות ערעור שונות.
מצב אבסורדי זה מתרחש יום ביומו, במסגרת הליכים משפטיים בעניין מאות נכסים ברחבי הארץ.
סעיף מקביל בחוק בית המשפט לענייני משפחה
ראו סעיף (6(ה) לחוק בית משפט לעניניי משפחה:
"ה. הוגשה תובענה לבית משפט לעניני משפחה והוגשה תובענה אחרת לבית משפט אחר, לגבי ענין שנדון בתובענה בבית המשפט לעניני משפחה, רשאי בית המשפט לעניני משפחה להורות על צירוף התובענות ולדון בהן יחדיו, יהא נושא התובענה האחרת או שוויה אשר יהא, אם לדעתו הצדק והתועלת בצירוף התובענות עולים על הפגיעה בענינו של אדם אחר שהוא צד לתובענה; החל הדיון בתובענה בבית המשפט האחר, לא תצורף התובענה כאמור אלא בהסכמת השופט שהחל לדון בה". ו. בית משפט לעניני משפחה רשאי לצרף לתובענה מי שלצורך בירור התובענה והכרעה בסכסוך נדרש שיהיה צד לה, יהא נושא התובענה או שוויה אשר ו יהא".
בהיקש לענייננו, היה וינוסח סעיף דומה, בית המשפט האזרחי יוכל "למשוך" אליו כל הליך נוסף בגין אותו נכס ותהיה לו הסמכות להכריע בכל המחלוקות בשבתו כ"בית משפט לענייני מקרקעין".
פירוט הסמכויות השונות הפזורות כיום על פני מספר ערכאות משפטיות
כאמור, במסגרת הצעתנו תהיה סמכות לאחד מספר תיקים בערכאות שונות לערכאה אחת, כך שידונו בפני שופט אחד, אשר לו הסמכות העניינית לדון בכל היבטי המחלוקות והסכסוך.
סמכות בית המשפט השלום והמחוזי:
סמכות בית המשפט השלום לפי סע' 51 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד-1984:
"... בדבר חזקה או שימוש במקרקעין או בדבר חלוקתם או חלוקת השימוש בהם, לרבות תביעות הכרוכות בהן שענינן חזקה או שימוש במיטלטלין, יהיה שוויו של נושא התביעה אשר יהיה; אך בית משפט שלום לא ידון בתביעות בדבר חכירה לדורות ובתביעות אחרות הנוגעות למקרקעין;"
סמכות בית המשפט המחוזי- מה שאינו בסמכות בימ"ש שלום הינו תחת סמכות בימ"ש מחוזי.
לטעמנו, במאמר מוסגר, הפרדה זו הינה אנכרוניסטית ויש לשנותה.
סמכות בית משפט לעניינים מנהליים:
בעניינים בהם ניתן להגיש עתירה מנהלית, בין היתר ענייני תכנון ובניה לפי חוק התכנון והבניה.
למעט החריג הקובע עניינים מסויימים הנתונים לסמכות בג"צ - תקיפה ישירה של תוכניות מתאר ארציות או מחוזיות.
בית הדין לשכירויות:
נזכיר גם את סמכות בית הדין לשכירויות לדון בענייני שכירויות מוגנות, יהיה שוויה של התביעה אשר יהיה [סע' 140(א) לחוק הגנת הדייר].
המפקח על רישום המקרקעין:
ראה סמכויותיו השיפוטיות של המפקח על רישום המקרקעין להכריע בסכסוכים שונים בין בעלי דירות בבית משותף [סע' 72(א) לחוק המקרקעין]:
סמכות בית משפט לעניינים מקומיים:
דן בין היתר על פי סעיף 55 לחוק בתי המשפט בעבירות לפי חוק התכנון והבניה.
נושא חריגות הבניה/עבירות הבניה
כידוע, חריגות בניה ועבירות בניה הינן בגדר "מכת מדינה". מערכת בתי המשפט כורעת תחת העומס העצום המוטל עליה, בין היתר בעניין זה. מצב שכיח כיום: אדם או תאגיד מורשעים בעבירת בניה- כתוצאה מכך נרשמת הערת אזהרה לצו הריסה בלשכת רישום המקרקעין. הערת האזהרה נשכחת מכל לב ונותרת כאבן שאין לה הופכין. חריגות הבניה לא מוסרות ולא מטופלות במשך שנים ארוכות.
מוצע פתרון יעיל ופשוט:
כאשר מורשע אדם או תאגיד בעבירות בניה בבית המשפט לעניינים מקומיים ובאופן אוטומטי נרשמת הערת אזהרה בלשכת רישום מקרקעין בעניין צו הריסה- יש לקבוע סכום קנס (על פי פרמטרים קבועים- סכום כסף קבוע בגין כל מטר של חריגת בניה). סכום הקנס ירשם במסגרת רישום הערת האזהרה. סכום הקנס יצבור ריבית והצמדה, כפי שיקבעו בחוק.לא ניתן יהיה לבצע העברת הנכס מבלי הסדרת תשלום הקנס (כולל ריבית והצמדה).
מצב זה יהווה תמריץ לבעלי זכויות במקרקעין להסיר או להסדיר את חריגות הבניה וכן יהווה הרתעה אמיתית ומעשית בטרם ביצוע חריגות בניה.
לסיכום:
המטרות שיושגו באמצעות הצעת החוק, נשוא המאמר דנן הינן :
- יעילות- פתרון בעיות באופן מהיר ומקצועי.
- התמקצעות של שופטים בכל תחומי הנדל"ן.
- ודאות משפטית.
ונסיים בציטוט מספר ירמיהו פרק ל"ב : "כי כה אמר ה' צבאות אלקי ישראל עוד יקנו בתים ושדות וכרמים בארץ הזאת...שדות בכסף יקנו וכתוב בספר וחתום והעד עדים בארץ בנימין ובסביבי ירושלים ובערי יהודה ובערי ההר ובערי השפלה ובערי הנגב כי אשיב את שבותם נאם ה' ".
* עו"ד ברק קינן הינו שותף במשרד עו"ד הרטבי בורנשטיין בסון ושות', המתמחה בתחום הנדל"ן והמקרקעין על כל תחומיו וענפיו. עו|"ד קינן עוסק בעיקר בתחום התכנון והבנייה לרבות בליגיטציה בתחום המקרקעין. לאתר המשרד: www.hbb.co.il
** המידע המוצג במאמר הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.